גורמי סיכון לBCC
מהם גורמי הסיכון לפיתוח קרצינומה של תאי בסיס?
חשיפה מוגזמת ללא אמצעי הגנה לקרינה אולטרה סגולה (UV), הן מקרני השמש והן ממנורות שיזוף, היא גורם הסיכון המוביל לפתח קרצינומה של תאי בסיס (BCC). קרינת UV פוגעת ברצפי DNA בתאי בסיס. כאשר ה-DNA ניזוק, קיים סיכון שהוא יתוקן בצורה לא נכונה, במיוחד עם נזק חוזר וחשיפה מצטברת. נזקי ה-DNA מצטברים עם הזמן הן בשל ההזדקנות והן בשל חשיפה מצטברת לUV במהלך הילדות וההתבגרות.
אנשים שעובדים בחוץ או מבלים חלק ניכר משעות הפנאי שלהם בחוץ נמצאים בסיכון מוגבר, במיוחד אם הם לא מוגנים מקרינת UV. כך גם כל מי שמשתמש במכשירי שיזוף. אנשים עם עור בהיר יותר – במיוחד אלה עם עור רגיש שנשרפים בקלות – נמצאים בסיכון הגבוה ביותר מכיוון שהם רגישים יותר לנזקי UV. עם זאת, BCC מתרחש בקרב אנשים מכל גווני העור.
למרות שחשיפה לקרינת UV היא גורם הסיכון העיקרי ל-BCC, קיימים גורמים נוספים:
אנשים שיש להם מערכת חיסונית מוחלשת, עקב מחלה, גיל מתקדם או תרופות, נמצאים בסיכון מוגבר. כך למשל, אנשים שעברו השתלת איברים נמצאים בסיכון מוגבר בשל תרופות לדיכוי מערכת החיסון הנדרשות לקליטה טובה של השתל.
חשיפה לכימיקלים ספציפיים, כמו ארסן (ממי באר למשל), זפת, פחם, חומרים המעלים את הרגישות לשמש, עלולה להגביר את הסיכון ל-BCC.
לסובלים מכוויות קשות או מטיפולי קרינה, יש סיכון מוגבר באזורים המצולקים שנפגעו.
בנוסף, מוטציות גנטיות נדירות, כגון לבקנות או קסרודרמה פיגמנטוסום, יכולות גם הן להגביר את הסיכון ל-BCC. מצבים גנטיים תורשתיים אלה מפחיתים את יכולת התא לתקן DNA שנפגע מקרינת UV.