כיצד מטפלים בקרצינומה של תאי בסיס (BCC)?
המטרה הסופית של טיפול בקרצינומה של תאי בסיס (BCC) היא הסרת הגידול בשלמותו, תוך שמירה מקסימלית על הרקמה הבריאה שסביב הנגע. טכניקות כירורגיות המסירות BCCs הן השיטה היעילה ביותר להשגת ריפוי. החשש המשמעותי ביותר בטיפול כירורגי הוא מהרס רקמות ועיוות עור שעלולים לנבוע מהסרת הנגע יחד עם רקמה בריאה בשולי הסרטן.
הפלסטיקאי ייתן לך תוכנית טיפול מותאמת אישית בהתאם למיקום הגידול ולסיווג. בדרך כלל, ל-BCC יש שיעור נמוך ביותר של גרורות, פחות מ-0.1%, ופרוגנוזה מצוינת. לדוגמה, שיעור ההישרדות ל-5 שנים עבור רוב ה-BCCs המקומיים קרוב ל-100%.
מהן אפשרויות הטיפול בקרצינומה שטחית של תאי בסיס?
- ניתוח (הסרה כירורגית של הגידול) הסרה כירורגית בשיטה הסטנדרטית (לא מוהס) הוא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן עור. הטכניקה המתאימה נבחרת בהתאם לגודל הגידול ומיקומו. הגידול מוצא בשלמותו יחד עם שוליים נוספים ונשלח למעבדה לבדיקה נוספת. במידה וימצאו תאים סרטניים בצמוד לגבולות הניתוחיים, יתבצע בהמשך ניתוח נוסף, עד אשר יתקבלו שוליים נקיים מגידול. השיטה הסטנדרטית מתאימה לגידולים קטנים שלא התפשטו, אך גם גידולים גדולים יכולים להיות מטופלים כירורגית (ייתכן שתידרש השתלת עור). אחוזי הריפוי מעל 95%.
- ניתוחי מוהס (Mohs Surgery) – ניתוח Mohs הוא הטכניקה המועדפת להסרת BCC. מחקרים הראו כי לאחר טיפול, פחות אנשים סובלים מ-BCCs חוזרים אם נעשה שימוש בניתוח Mohs ביחס לכריתה רגילה. במהלך הפרוצדורה הרופא מסיר את הגידול הנראה לעין ובנוסף שוליים מזעריים של רקמה מסביב ומתחת לאזור הגידול. כל שכבת עור שהוסרה נצבעת ונבחנת תחת המיקרוסקופ במעבדה כדי לראות אם נותרו תאים סרטניים בשוליים ובעומק. במידה וכן, תבוצע הסרה של רקמה נוספת לפי המיקום הממופה. התהליך חוזר על עצמו עד אשר לא מזוהים תאים סרטניים. באמצעות ניתוח זה מתאפשרת הפגיעה המינימלית ביותר ברקמה יחד עם השגת אחוזי ריפוי הגבוהים ביותר (99% לגידולים המטופלים לראשונה). טכניקה זו מומלצת לגידולים מסביב לעין, באזור האף, השפתיים, האוזניים, הקרקפת, או אברי המין. כמו כן, ניתוח מוהס משמש כטיפול גם לגידולים אגרסיביים וגדולי מימדים או לגידולים חוזרים. למרות שזו עשויה להיות טכניקה מעולה, היא דורשת מומחה מוסמך ב-Mohs ואינה מתאימה לכל המקרים.
- טיפול בקרינה (רדיותרפיה) קרינה כוללת ריכוז קרן אנרגיה על הגידול. הקרינה העזה תגרום לנזק מסיבי בתוך התאים הסרטניים, שיוביל למותם. סוג זה של טיפול ניתן על ידי מומחה קרינה בבית חולים או במרכז טיפול ועשוי להימשך שישה שבועות או יותר. לוחות הזמנים של טיפולי הקרנות משתנים בין המטופלים, והטיפול יכול להתרחש מדי יום או שניים, עד ארבעה טיפולים בשבוע, בהתאם לכל מקרה. למרות שכריתה כירורגית היא בדרך כלל האופציה הטיפולית הראשונה, טיפול בקרינה עשוי להתאים למטופלים שאינם מתאימים לניתוח. מתאים גם כטיפול נוסף לאחר כריתת BCC אם הסרטן בסיכון גבוה להישנות או מתקדם, או אם נותרה מחלה שארית. הוא אינו מתאים לאנשים שקבלו בתורשה נטייה לסרטן העור מכיוון שהקרינה עלולה לגרום לסרטן.
- הקפאה (קריותרפיה) “Cryo” בטכניקה זו משתמשים כדי להקפיא ולהרוג את הגידול. הטיפול כולל מחזורי הקפאה והפשרה. טכניקה זו מסירה BCC על ידי ריסוס או מגע עם חנקן נוזלי, למשך 30-60 שניות. ניתן לחזור על התהליך לאחר הפסקה להפשרה. חנקן נוזלי הוא מינוס 320 מעלות צלזיוס, טמפרטורה נמוכה מספיק כדי לפגוע ברקמה אנושית רגילה. ניתן להשתמש בטכניקה מהירה זו במקום ניתוח להסרת BCCs קטנים. מטופלים עם BCC קטנים, בסיכון נמוך או שטחיים הם מועמדים מתאימים לטיפול בהקפאה.
- טיפול פוטודינמי בטיפול זה משולבים תכשיר המעלה את הרגישות לאור יחד עם מקור אור, על מנת להרוס את התאים הסרטניים. בחלק הראשון של טכניקה זו, נקבעת תרופה שבהמשך תגרום לרגישות של התאים הסרטניים לאור. דוגמאות לתרופה זו כוללות חומצה aminolevulinic-5 ונתרן פורפימר. לוקח יום או יומיים לתאי הסרטן לספוג את התרופה הגורמת לרגישות תאי הסרטן לאור. לאחר מכן, ממקדים על הנגע אור באורך גל מסוים. תהליך זה יוצר רדיקלים חופשיים רעילים בתוך התאים הסרטניים, הגורמים להרג התאים. טיפול זה מתאים לגידולים שטחיים. אור אינו יכול לחדור לחלוטין לגידולים עמוקים או גדולים, מה שהופך את הטיפול הפוטודינמי לבלתי הולם עבור BCCs בסיכון גבוה או מתקדם.
- תרופות מקומיות על העור בחולים עם BCC בסיכון נמוך או BCC שטחי, או כאשר למטופל יש מספר BCCs באזור מסוים, ניתן להשתמש באחת מ-2 תרופות על העור: 5-fluorouracil או imiquimod. משחות מסוג זה הן אפשרויות חלופיות עבור חולים שאינם יכולים לעבור ניתוח או טיפול קרינתי.
Topical 5-fluorouracil היא שיטה לא פולשנית להרג תאי סרטן עור. המשחה נספגת על ידי התאים הסרטניים, שקולטים 5-fluorouracil כחומר גלם לסינתזה של DNA אך אינן יכולים להשתמש בו והם ימותו עקב החסרה של רכיב קריטי זה.
Imiquimod היא תרופה המפעילה את מערכת החיסון. על ידי יצירת תגובה של מערכת החיסון באתרי עור שבהם הוא נמרח חיצונית, imiquimod מביא למוות של תאים סרטניים. השימוש עשוי להיות מספר פעמים בשבוע למשך עד שישה שבועות, בהתאם למקרה. במקרים מסוימים השימוש ב-imiquimod עלול להימשך זמן רב יותר. העור עלול להגיב עם פריחה, צריבה או כאב בנגע שהגיב.
מהן אפשרויות הטיפול בקרצינומה מתקדמת של תאי בסיס?
שלוש תרופות מאושרות למקרים ספציפיים של BCC מתקדם כאשר הם מתפשטים מקומית, בקשרי לימפה קרובים ו/או גרורתיים. שתי תרופות, vismodegib (Erivedge) ו-sonidegib (Odomzo), מגיעות בצורת גלולות והן מעכבות באופן ממוקד (targeted therapy) צמיחת BCC. תרופות אלו מכונות לעיתים “מעכבי מסלול הקיפוד”. תרופה נוספת, cemiplimab (Libtayo), ניתנת באמצעות עירוי תוך ורידי ויעודה להפעיל את מערכת החיסון.
כמוסות Vismodegib (Erivedge) הן תרופות דרך הפה המיועדות לטיפול במבוגרים עם BCC גרורתי, או BCC מתקדם מקומי שחזר לאחר ניתוח, או מבוגרים שאינם מועמדים לניתוח ושאינם מועמדים להקרנות. תרופה זו עוצרת את הצמיחה בתאי BCC. אלו כמוסות הנלקחות מדי יום במינון מומלץ של 150 מ”ג. תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו על ידי אנשים הנוטלים תרופה זו הן עצירות, ירידה בתיאבון, שלשולים, עיוות טעם, עייפות, נשירת שיער, נוקשות מפרקים, התכווצויות שרירים, בחילות, הקאות וירידה במשקל. מומים מולדים חמורים או מוות עוברי הם אזהרה הנלווית לתרופה זו. לא ניתן להשתמש בה בהריון או בהנקה, ויש להקפיד על כל האמצעים למניעת הריון.
כמוסות Sonidegib (Odomzo) הן תרופות דרך הפה המיועדות לטיפול בחולים מבוגרים עם BCC מתקדם, BCC מקומי שחזר לאחר ניתוח או טיפול קרינתי או כאלה שאינם מועמדים לניתוח או טיפול בהקרנות. כקודמתה, גם תרופה זו היא תרופה ממוקדת שעוצרת את הצמיחה בתאי BCC. המינון המומלץ הוא 200 מ”ג פעם ביום, נלקח על בטן ריקה, לפחות שעה לפני או שעתיים לאחר הארוחה. תגובות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו על ידי אנשים הנוטלים תרופה זו הן כאבי בטן, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, שלשול, עיוות טעם, עייפות, נשירת שיער, כאבי ראש, גירוד, כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, בחילות והקאות. מומים מולדים חמורים או מוות עוברי הם אזהרה הנלווית לתרופה זו. לא ניתן להשתמש בה בהריון או בהנקה, ויש להקפיד על כל האמצעים למניעת הריון.
התרופה האימונותרפית cemiplimab (Libtayo) היא תרופה תוך ורידית המיועד לטיפול בחולים עם BCC מתקדם מקומי או BCC גרורתי, אשר טופלו בעבר עם vismodegib או sonidegib, או חולים שתרופות אלו לא התאימו עבורם.
Cemiplimab היא תרופה המיועדת ליצור תגובה של מערכת החיסון לתאי הגידול. תרופה זו מאושרת לסוגים אחרים של סרטן עור וסרטן ריאות של תאים לא קטנים. עבור חולים מסוימים עם BCC מתקדם, טיפול זה עשוי להיות אפשרות הטיפול המומלצת. Cemiplimab ניתן במרפאה או בבית חולים כעירוי תוך ורידי במשך 30 דקות, כל שלושה שבועות עד שנתיים. תגובות הלוואי השכיחות ביותר כוללות פריחה, גירוד, שלשול, עייפות, כאבי שרירים/מפרקים ו/או הפרעה בתפקוד בלוטות אנדוקריניות. אזהרות הנלוות לתרופה זו כוללות אפשרות של תגובות דלקתיות חמורות שעלולות להיות מסכנות חיים, תגובה במהלך העירוי ורעילות לעוברים. לא ניתן להשתמש ב-Cemiplimab בהריון או בהנקה, ויש להקפיד על כל
ניסויים קליניים
בהתאם לסוג ה-BCC שיש לך, ניסוי קליני עשוי להיפתח להרשמה וראוי לשקול אותו. ניסויים קליניים הם מחקרים ניסיוניים הבודקים גישה או טיפול חדש בהנחיית רופאים. ניסויים אלה הם אופציונליים לחלוטין עבור חולים. אם טיפולים נוכחיים ומאושרים אינם מטפלים ביעילות ב-BCC שלך, ייתכן שכדאי לחקור אפשרויות ניסוי קליני.